שאלנו את משתתפי עונת התיאטרון: 1. מה הסיבה העיקרית שבגללה החלטתם להצטרף לקורס "עונת התיאטרון" בפעם הראשונה?
2. מה הסיבה העיקרית שבגללה החלטתם להמשיך בקורס?
והנה מבחר תשובות:
שמעתי לראשונה על הקורס כשהייתי בשנת שבתון. לקחתי את הקורס - ונהניתי! ועד היום אני כאן!
הסיבה העיקרית היא מבחר ההצגות שצופים בהן , ממגוון תיאטראות, במגוון נושאים. האפשרות לצפות ולחוות את ההצגה "נטו" ואחר כך לקבל מידע מעמיק אודות נושא ההצגה, המחזה, וה"עושים במלאכה" במאי, תפאורן וכד' וכמובן השחקנים. בהרצאות מקבלים גם ראייה רוחבית על נושאים שונים שההצגה עוסקת בהם והשתקפותם בתחומי האמנות השונים. ואם כבר שאלתם... הנגישות למקום ההרצאה טובה, תשומת לב אישית שלך, אתי, לכל עניין ודבר!
וכמובן החברה שלי שבלעדיה הדברים היו נראים קצת אחרת...
הצטרפתי לפני יותר מ 10 שנים משתי סיבות עיקריות. האחת - אהבת תיאטרון והרצון לראות כמה שיותר הצגות. השנייה - המלצה מאמא שלי על איכות החוג וההרצאות.
אהבת התיאטרון והניתוח המעניין של דן הם בהחלט הגורמים להמשיך ולהשתתף בחוג. ההרצאה וניתוח ההצגה הם מסוג אחר. זו לא עוד ביקורת על ההצגה ואיכותה (לטוב או לרע) אלא ניתוח אקדמי מעניין, אותו אני משתדל "לקחת" איתי גם להצגות אחרות, שלא במסגרת החוג. הצטרפתי בעקבות המלצה של חברים ונשארתי בגלל האפשרות לראות את ההצגות המובילות הטובות ביותר וההרצאות מרחיבות הדעת שכוללות גם רקע על הכותבים וגם על הגישות האמנותיות שנותנות לי מבט רחב ופותחות בפני עולמות שלא הכרתי ועוזרות לי להבין יותר טוב את המשמעויות של התיאטרון. תודה לכם על הארגון, התכנים והלבביות.
הצטרפתי בגלל אשתי.
החלטתי להמשיך כי זה פשוט גם כייף וגם מעניין. זה גם מכריח אותי/נו ללכת לראות הצגות, ובזכותכם בעיקר הצגות טובות,
ולא פחות חשוב - הצגות של מגוון תיאטראות ולא של אחד בלבד. והסיבה האחרונה חביבה היא לא מעט בזכות המרצה,
ובזכות הארגון של העזר שכנגד.
הסיבה הראשונה שהצטרפנו (בעלי ואני) אל הקורס הייתה כי אנחנו אוהבי תיאטרון ובאותה שנה שהצטרפנו (לפני כ- 12-13שנים) חיפשנו משהו כמו סידרת הרצאות שתעניין את שנינו. בעלי פרש כעבור שנים לא מחוסר עניין אלא מפני שבינתיים נוספו לו עיסוקים אחרים. אני ממשיכה להגיע כי אני מחשיבה את עצמי לחובבת תיאטרון. ההרצאות מאד מעניינות אותי ואני רוצה לציין בהזדמנות זו
את דן שאינו שוקט על שמריו וכל הרצאה שונה מהקודמת באופן הניתוח, בקטעי טלוויזיה ובשאר ההסברים.
הצטרפתי לחוג כי הרגשתי שנחוצה לי הבהרה לגבי הצגות מסוימות. בפרט לגבי הרבדים הנסתרים שלא מוצגים על הבמה.
המשכתי בחוג בדיוק מאותה סיבה. ההרצאות של דן חשפו בפני רבדים שלא חשתי בהם במהלך ההצגה. נקודות המבט שדן העלה
גרמו לי לחשיבה נוספת ולתוספת הנאה.
הצטרפנו לקורס לפני הרבה מאד שנים (בערך כ-8 שנים) עוד כשהתקיים באוניברסיטת תל-אביב מתוך סקרנות אינטלקטואלית.
המשכנו בקורס בזכות ההרצאות המרתקות של דן, הדרך בה הוא מציג את הנושא הנלמד והניתוח שהוא עושה להצגות.
החידוש שהוא מביא בכל הרצאה וההיבטים שלא חשבנו עליהם. האכפתיות שלכם בשילוב האחריות שאתם לוקחים על הקורס
נותנים "טעם של עוד". הדאגה האישית וההתייחסות האישית של אתי.
הסיבה בגללה הצטרפנו לקורס היא בעיקרה העניין שיש לנו בתיאטרון והרצון להבין טוב יותר את ההצגות שאנו רואים בעזרת כלים נוספים להם נחשפנו בקורס. לגבי ההמשך, הסיבות לא השתנו.
הסיבה שהצטרפנו לחוג התיאטרון הייתה חברים . אלה יידעו אותנו על הקורס. המשכנו בקורס ואנו ממשיכים בו כבר למעלה מ... משום שדן מאיר זוויות שאנו לא חשבנו עם כל הידע שצברנו.
הסיבה העיקרית לבחירת הקורס היא שלמרות אהבתי לתיאטרון אני זקוקה למסגרת שתוציא אותי מהבית. סיבה נוספת ולא פחות חשובה רצוני להעמיק ולהבין יותר את ההצגות בפרט ואת עולם התיאטרון בכלל. אני ממשיכה בקורס מאותן סיבות שציינתי קודם.
ראיתי פרסום וחשבתי שטוב להיות במסגרת אקדמאית, לפתח את היכולת ליהנות מהצגות, לא היה לי מושג למה אני הולכת,
הצצתי ולא נפגעתי, אלא זכיתי בגדול. רק אגיד ששנה אחת לא נרשמנו והרגשנו חסר עצום ,פשוט זה לא היה אותו הדבר
לראות הצגה עם דן ובלי דן אז החלטנו להמשיך.
בפעם הראשונה הגעתי לקורס דרך השתלמויות מורים. זה היה לפני שנים. העובדה שכל השנים הרבות הללו אני ממשיכה
יש לה אמירה .לעיתים רבות ההרצאה לאחר ההצגה הינה חוויה יותר משמעותית אף יותר מההצגה.
אני שמח להצטרף לקורס עונת התיאטרון 2011-012. זה כמובן שנים רבות שאני משתתף בו ואני משבח אתכם על ארגונו, ניהולו, בחירת ההצגות,מיקום ההרצאות וההרצאות עצמן.
קראתי מה שכתבו עליכם וכל מה שנאמר עליכם משקף, לדעתי, את רחשי רב המשתתפים אם לא של כולם.
אין ספק שד"ר דן רונן הוא אדם מעניין, מרצה מעולה וחברמן. אבל אתי, דעי לך, שאת מוסיפה את
ה-touch המיוחד שמנעים מאד את ההשתתפות בקורס ותורמת רבות לתחושה של כמעט משפחה.
שאלנו את משתתפי הקורס "עונת התיאטרון":
מה הדברים שתורמים ביותר לחווית הקורס?
מבחר תשובות:
"המרצה!!! בחירת ההצגות שלא מאותו תיאטרון. ה"חובה" ללכת להצגות."
"היחס האישי והאוירה האינטימית-חברית והלא רשמית."
"הדרך בה המרצה מעביר את הקורס: שילוב הנושא עם עוד הקשרים וברוח הומוריסטית..."
"המצגות המלוות את ההרצאות מעוצבות בצורה מענינת, ממקדת ומסיעות לעקוב אחרי המידע העשיר."
"מבהיר דברים שלא נותנים עליהם את הדעת במהלך הצפיה בהצגה."
"ההרצאות מוכנות היטב ומחדשות כל פעם מחדש."
"הידע הרב של המרצה שלנו, הגיוון בהרצאות, הנעימות שמשדרת אתי..."
"שיטה מובנית..."
"סמיכות ההרצאה לצפיה בהצגה..."
"שילוב של מצגות וקטעי וידיאו..."
"אתי המקסימה, אמצעי ההסברה וההסבר עצמו כמובן..."
"מורגשת הכנה רבה לקראת כל הרצאה."
"ההרצאה מרחיבה את הידע ומעשירה את החוויה."
"דן רונן ואתי שילוני, המקצועיות והכל..."
"היכולת לנתח את ההצגה בכלים שקיבלנו ולחוות אותה על כל מרכיביה הרבים."
"ההסברים של דן שמאפשרים לחוות את ההצגה מזויות נוספות."
"ההרצאות מוכנות היטב, מועלים רעיונות והבטים חדשים. נפרשת יריעה רחבה מעבר לביקורת המתמקדת במחזה.
לסיכום – העשרה."
"היחס האישי, הפתיחות לכל בקשה, הכרטיסים הטובים, היכולת לצרף חברים להצגות,
ובעיקר – הקשר הישיר והטוב של אתי."
