הקהל כשותף ביצירה התיאטרונית    
( (Audience - Spectators – Participators 

ההגדרה המינימאליסטית של אמנות התיאטרון מדברת על קיומה של חוויה, כאן ועכשיו, בין שחקן וצופה. במילים אחרות: אם יש שחקן ויש צופה – קיים פוטנציאל לקיומו של תיאטרון. על תפקידו של השחקן בתיאטרון נעשו אינספור מחקרים ונכתבו תיאוריות למכביר. הצד השני של המשוואה האמנותית, הקהל, זכה למחקרים בודדים בלבד ובדרך כלל בהיבט השיווקי.
ד"ר דן רונן מתמחה בחקר תפקידו של הקהל בתיאטרון בהיבט האמנותי. עבודתו מתבססת על עשייה אמנותית (הצגות שהוא כותב ו/או מביים) ומחקר תיאורטי. מחקר זה מתחיל מן החברה השבטית, ותפקידו של השאמאן (Shaman) בחברה זו, ועוקב אחר התפתחות התיאטרון המערבי עד ימנו. תוצאות המחקר עומדות להתפרסם בספר שחלקים ממנו ייחשפו בהרצאה מיוחדת זו.

תרומת האמנות להתפתחות האדם

 בהרצאה מאתגרת זו נבדוק אספקטים שונים של המושג אמנות, החינוך לצריכת אמנות וחינוך באמצעות האמנויות. בין נושאי ההרצאה: מה זו אמנות ומי בכלל צריך אותה? מה תרומתה של האמנות להתפתחות האדם? האם שעה של צריכת אמנות היא שעה אבודה או שעת "עבודה" למען עצמך? הצופה/המאזין כאמן מפרש. אמנות צריכת האמנות = יצירתיות. 

הקוד הסודי של התיאטרון

מחזה נכתב על מנת להיות מבוצע על במה, ע"י שחקנים חיים, בפני קהל חי (רצוי ערני). הוא נכתב להצגה ודורש מן הצופה פענוח כל מרכיבי שפת התיאטרון "בזמן אמת" – בזמן הצפייה בהצגה. בהרצאה זו נלמד להתבונן ולהאזין לכל מרכיבי שפת התיאטרון "כאן ועכשיו".

"המחזה העשוי היטב"

 הרצאה מרתקת ומועילה על חוקי "המחזה העשוי היטב". חוקים אלה מהווים בסיס לכתיבת טלנובלות, סדרות טלוויזיה ומחזות מצליחים. המשתתף בהרצאה זו יצא לא רק עם ידע מעמיק יותר בתהליכי כתיבה, אלא עם כלי מעשי המאפשר התנסות אישית בכתיבה יוצרת.