סדרת הרצאות ייחודית (אפשר להזמין גם הרצאה בודדת) העוסקת בנושא מורשת העם היהודי מזווית ראייה יצירתית וחוויתית: בדיקה רב תחומית המפגישה את היצירה, היוצרים והמחקר האקדמי. הסדרה בודקת את האופנים השונים והמגוונים של תיאורי דמות היהודי והיהדות, במחזאות הישראלית והעולמית.
יוצרים שונים הציבו "מראה למציאות" של העולם היהודי. ניתוח המחזות יהווה אמצעי להבנה חוויתית מעמיקה של האופן בו אנו רואים את עצמנו במראה זו, והאופן בו רואים אותנו אחרים.
יחסי הגומלין בין יהדות לבין התיאטרון עוררו מאז ומעולם שאלות מרתקות: מדוע לא צמח תיאטרון יהודי מן הפולחן הדתי, כפי שהוא צמח מן הפולחן הדיוניסי והנוצרי? מה זה בדיוק תיאטרון יהודי? האם זה תיאטרון שנושאיו יהודיים? תיאטרון שיוצריו יהודים? תיאטרון שמציג דמויות של יהודים? מסריו יהודיים? האם המדיום התיאטרוני הוא במהותו א-יהודי? האם התיאטרון הוא, כדברי חז"ל, מקום "לזבל שם זיבול לעבודת כוכבים" ו"מקום לדברים בטלים"? אלה רק חלק מן השאלות איתן נתמודד בסדרת ההרצאות.
בין המחזות: "הסוחר מוונציה", "היהודי ממלטה", "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים", "כנר על הגג", "הדיבוק", "הגולם", "אותו ואת בנו". "דרייפוס", "כפר" "אדם בן כלב" (שהוצגו ומוצגים בתיאטרון "גשר"), מחזותיו של יהושע סובול: "נפש יהודי" ו"גטו", מחזותיו של שמואל הספרי: "קידוש", "החילוני האחרון", "חמץ", "שבעה", המחזות "חבלי משיח", "פליישר", "שיינדלה", "תיקון חצות" (שהוצגו ב"קאמרי"). תיעוד ההצגה "ארבייט מאכט פריי" יאפשר לנו לבדוק את האופן שבו התמודד התיאטרון עם אסון השואה.
השתקפות השואה בתיאטרון 6 מפגשים אופני ההתמודדות עם זוועות השואה בתיאטרון ובמחזאות העולמית והישראלית.
דיון בהצגות ומחזות כמו: "יומנה של אנה פראנק" – פרנסס גודריץ' ואלברט האקט / "ילדי הצל"-בן ציון תומר/ "גטו" – יהושע סובול / "מר סליק" – אטלן / ההצגה "ארבייט מאכט פריי"/ עיבודו של ארתור מילר לספרה שלפניה פנלון ((Fania Fénelon"להרוויח זמן" ("Playing for Time") / "האיש בתא הזכוכית" – רוברט שו / "רפליקה" – יוזף שיינה / "אקרופוליס" – גרוטובסקי / "בעלת הארמון" – לאה גולדברג / "אדם בן כלב" – תיאטרון "גשר" עפ"י יורם קניוק / ועוד.
התנ"ך בתיאטרון
6 מפגשים סוגיות מרכזיותבהעברת תכנים מן התנ"ך אל הבמה
מזה דורות מהווים סיפורי המקרא מקור השראה לסופרים ולמחזאים. סדרת הרצאות זו תבחן את האופנים השונים בהם שאבו היוצרים חומרים מן התנ"ך והפכו אותם למטפורה רלוונטית לזמנם.
בין המחזות וההצגות ששאבו את השראתם מן התנ"ך: "בראשית" – אהרון מגד / "ויאמר וילך" – "וישתחו וירא" – אנסמבל עיתים / "אכזר מכל המלך" ניסים אלוני / "יוסף וכתונת הפסים המשגעת" – לויד וובר וטים רייס / "קין"– לורד ביירון.
